הסיפור זה כל הסיפור.
כשהחלטתי לצקת שעווה ולהכין נרות לתוך הכלים שכבר היו לי בחנות ,לקחתי בעצם סיכון.חששתי שמה שיעניין את האנשים יהיו דווקא הנרות והריחות ופחות הכלי בהם יצקתי אותם.שוועה,שמנים אטריים ,פתילים,כל זה אני יכולה לרכוש כערף עין.
את הכלים שאני רוכשת לאחר שיטוט בשווקים וליקוט אין הרבה ואם הם נשברים,קשה להחליפם.
אותי הרבה יותר מעניין הסיפור של הכלי ואני כן רוצה שהלקוחות שרוכשות ממני ידעו שהכלי שהם מחזיקות מגיע אליהן לאחר סיפור חיים שלמים.
גביע גלידה/ קומפוט / סלט פירות שמגיע האיטליה .זכוכית בגוון ירוק עמוק ,בסיגנון קפוא,שנות ה -70.עבודה מדהימה מהעיר אמפולי אשר נמצאת באיטליה וידועה כיצרנית כלי זכוכית ברמה גבוה מאד.
הגביע נרכש וטייל,ניתן כמתנה,כנדוניה...
והנה הגיע לשוק ישראלי וקרץ לי .
הוא כאן עכשיו אצלי בניחוח קוקוס...
למי הוא יקרוץ שוב ?